פס"ד חלקי בבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המוסד לביטוח לאומי

א.         מהות התובענה

זו בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית.

עניינה של התובענה הוא טענת העותרות שנגבה מהן שלא כדין סכום של 1 שקל הנגבה מכל המבקש להגיש בסניף הדואר דיווח על העסקת עובדים, בין אם שכירים ובין אם עובדי משק בית, לפיו לא העסיק בתקופה הרלבנטית עובדים (להלן: "דוח אפס").

ב.         עובדות רלבנטיות

העותרת 1 מעסיקה מדי פעם בפעם עובדי משק בית לנקיון דירתה.

העותרת 2 העסיקה מדי פעם בפעם עובדים שכירים.

בהתאם להוראות סעיף 342 לחוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה-1995, חייבות העותרות בתשלום דמי ביטוח בעד עובדיהן.

למטרה זו הן נדרשו לפתוח: "תיק ניכויים" במוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") ואף עשו כן.

לפי תקנה 1 ב' לתקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), התשל"ד - 1954, על המעסיק (לרבות המעסיק עוזרת בית), לדווח ולשלם אחת לששה חודשים את דמי הביטוח וזאת ב - 17 ביולי בעד החודשים ינואר - יוני, וב - 10 בינואר בעד החודשים יולי - דצמבר.

בתקופה בהן העסיקה העותרת 1 עובד משק בית, היא דיווחה בהתאם, ושילמה את סכום דמי הביטוח.

כמוה עשתה זאת גם העותרת מס. 2.

הדיווח ע"י העותרות נעשה כשהן פנו לסניף דואר או לסניף בנק לצורך ביצוע תשלום סכום דמי הביטוח, ולאחר מכן החתימו את מקבל התשלום על פנקס הקבלות ששולח המל"ל למטרה זו.

במידה והעותרות לא העסיקו עובדים בתקופה הרלבנטית, הן ציינו זאת בפנקס העסקת עובד משק בית ורשמו בהתאם כי סכום דמי הביטוח לתשלום הינו אפס, במילים אחרות המדובר בהגשת דו"ח אפס.

בבוא העותרות להחתים את דו"ח האפס בסוכנות הדואר הן נדרשו לשלם 1 ש"ח, למרות שהדיווח היה שאין הן משלמות כספים, מכיון שלא העסיקו עובדים בתקופה הרלבנטית.

במהלך שמיעת העתירה, התברר לעותרות כי הן מחוייבות לשלם 1 ש"ח בגין דו"ח אפס, גם כשהן מגישות את הדיווח באתר האינטרנט של המשיב.

לטענת העותרות, התשובה שנתן להן הבנק היתה שהמל"ל אינו מוכן לקבל דו"ח אפס מבלי שישולם לידיו 1 ש"ח.

בכתב ההגנה נטען כי הדרישה לתשלום בעבור הגשת דו"ח אפס בדואר הינה יציר כפיו של הדואר ואינה על דעת המשיב או נובעת מהסכם עמו.

בתום הדיון האחרון שהתקיים הודיע המשיב לבית המשפט (עמ' 27 שורה 12) כי: